טיפול במגע – טיפול רגשי בפסיכותרפיה גופנית
"מגע נשאר ועודנו הקשר האמין ביותר בין בני האדם. אני אאמין למגעך לפני שאאמין לדבריך" אמרה המטפלת המשפחתית וירג'יניה סאטיר, 1988.
במאמר זה, יועלו סוגיות חשובות בנושא המגע האנושי, חשיבות קיומו וההיבט הטיפולי על כל גווניו עבור כל בן אנוש בכל גיל. אציג כיצד טיפול במגע בשיטת פסיכותרפיה גופנית בגישת "המגע הפנימי " המשלב מגע נכון ובטוח בגבולות קשובים ובריאים, מועיל לחיבור, לרפוי ולהתפתחות גוף ונפש מאוזנים.
המגע וחשיבותו
מגע הינו אחד הכלים הבסיסיים הראשונים והעוצמתיים ביותר אשר זמינים לנו כבני האדם להשתמש בו. זוהי התקשורת האינסטינקטיבית המוקדמת ביותר של כל בן אנוש כבר מרגעיי חייו הראשונים. מגע ראשוני בתינוק הינו אינסטינקט טבעי של ההורה ומיועד להרגיע ולהעניק בטחון. הורים בד"כ מודעים לצורך הפנימי במגע, להעניק תחושת ביטחון, חום ואהבה. באמצעות המגע התינוק הופך להיות אדם שלם, מחובר לעצמו ולגופו. לצערנו, ככל שמדובר באנשים בוגרים ובעיקר בחברה המערבית, כמעט ונזנח המגע האנושי. במקומו נוצרות מערכות יחסים חסרות אותן ניתן להשלים באמצעות חזרה אל הגוף על ידי המודעות והטיפול במגע.
למגע ישנן תועלות רבות. אציג כאן כמה מהן:
- מגע הוא יצירת קשר רגשית התורמת על פי מחקרים להתפתחות קוגניטיבית, מוטורית ורגשית.
- למגע השפעה מיטיבה על הבריאות, חיזוק מערכת החיסונית. הוא מפחית כאבים, מסייע בהפחתת חרדות וסטרס,
- מגע משפר את מצב הרוח, מחזק את הקשר בין ילדים להורים, בין אחים, בין חברים וכמובן בין בני זוג – שכן הוא מגביר את ייצור הורמון האהבה, האוקסיטוצין.
- מגע נכון תורם לביטחון העצמי ולערך העצמי של כולנו.
- הטיפול במגע מביא למטופלים אפשרות של תמיכה וחיזוק שיהוו בדיקה מחודשת עם דפוסים ישנים של הגוף והנפש. המגע הינו עדין ומכבד, מגע של נוכחות וחיבור לגוף, מגע מודע, מגע שיוצר חוויה חדשה של בטחון בעצמי ובגופי. יתכן שתוך כדי הטיפול במגע ישתחררו תכנים מודחקים ויצופו זיכרונות ורגשות שיאפשרו תחילתו של תהליך הריפוי. לגוף יש דרכים בלתי אמצעיות כדי להגיע לאמת הפנימית שלו.
כותבת מטופלת א.: "הבנתי את הכוח העצום שיש במגע הבריא, ואני פתוחה יותר לקראתו. פעם חששתי מלגעת, חשבתי שהמגע שלי הוא מגע שלילי כפי שחוויתי בילדותי, לכן נמנעתי מלגעת. היום אני מסוגלת ללטף לחברה את היד וההרגשה נעימה וגורמת לתחושת חיבור. אני מסוגלת לקבל חיבוק בלי לקפוא או להרגיש בחוסר נוחות. לא פוחדת יותר לגעת ולא פוחדת לקבל מגע."
המגע בטיפול
בשלב הראשון, לפני שמגיעים לשלב המגע בטיפול, יש צורך לבנות, בתהליך איטי, מערכת יחסים של יחסי אמון בעזרת הקשבה אמפטית למטופל, במסע משותף שדורש הרבה סבלנות. נקפיד על כלל בסיסי של קבלת המטופל ללא ביקורתיות לתכנים שעולים בשיחה. המטופלים מספרים רק את מה שמתאים להם מבלי שקיימת התערבות מצד המטפל, מלבד נתינת משמעות ללא פרשנות. המטפל מנסה לאפשר למטופל יצירת מקום בטוח שאולי אף פעם לא היה לו, זוהי חוויה חדשה עבורו יצירה של חוויה מתקנת זו. במידה והמטופל סובל מסימפטומים גופניים חזקים, בטיפול יקבל את הכלים לחוות, להכיל ולשחרר אותם. הפסיכותרפיה הגופנית מנרמלת את הסימפטומים ומתייחסת אליהם כחלק מהתהליך הטבעי שהמטופל עובר ובאופן הדרגתי הגוף ומערכת העצבים משחררים אותם.
במהלך הטיפול בגישת "המגע הפנימי" אשתמש במספר כלים טיפוליים כמו:
טיפול רגשי בשיחה – השיחה עם המטופל הינה על כל הרבדים שלה: הרגשי, הנפשי, הרוחני והגופני. המטרה היא להביא לאינטגרציה בין כל החלקים. הבסיס לשיחה הינו הוליסטי, כלומר גם הגוף נוכח בשיחה. במקרים רבים הטראומה נמצאת בגוף, הגוף זוכר דברים שלא תמיד אנו נזכור, לכן מאוד חשוב לתת לגוף מקום בטיפול בשיטה זו. בטיפול ניתן להגיע למצב תודעה והבנה עצמית דרך שיחה שמתפתחת תוך כדי שימת לב לגוף, הקשבה לתחושותיו ולשינויים החלים בו במשך הטיפול. תשומת לב לתחושת השינוי תביא להתחלתו של תהליך מודעות הגוף. השיחה מביאה למודעות גם את הרגשות והם משתנים תוך כדי הבעתם.
טיפול באמצעות דמיון – בטיפול נשתמש בדימויים המתארים תחושות, מחשבות ורגשות. נלמד שפה חדשה שהיא שפת הדימויים והסמלים, באמצעותה נתאר את המשאבים וכוחות הנפש הפנימיים. בדרך זו נגדיל את כוחות הריפוי הטבעיים המולדים שלנו ונזמין את המקום, המחשבה או הזיכרון שגורמים לנו לתחושה טובה. את הדימוי הנעים נעגן בגוף וכך הגוף ילמד את אפשרויות ההחלמה הטמונות בו בטבעיות. בנוסף נשתמש בדימויים כדי להרחיב ולהעמיק את החוויה, להביא לחיבור בין כל האלמנטים ולהוביל למשמעות. אני כמטפלת לא נותנת פירושים לדימויים, הפרשנויות לדימויים יהיו תמיד מתוך עולמו הפנימי העשיר.
טיפול בתנועה – נתרכז בחיזוק הגוף, פיתוח גמישות ויכולת להרפות, קרקוע (חיבור לאדמה),יציבות ויציבה נכונה, שיווי משקל, חוש התמצאות מרחבית, עיצוב מחדש של גבולות הגוף, וויסות גירויים ופיתוח מודעות גופנית.
טיפול בנשימה – הסרעפת הינה שריר הנשימה המרכזי, ולכן חשובה מאוד ההרפיה הגופנית. שחרור שריר הסרעפת על ידי מגע מביא התרחבות והעמקת הנשימה שיוצרים שחרור נוסף של אנרגיה רגשית קפואה. אני מנחה ומפתחת שיחה שמביאה גם היא להרפיה ושחרור נשימה נוסף. הביטוי במילה הוא חלק בלתי נפרד משחרור הנשימה ומהבנת הרגש שהודחק. תרגול של עבודת קול בעת הטיפול גם הוא יתרום רבות לשחרורה של הסרעפת, ולפתיחתה של הנשימה.
לנשום פרושו להרגיש! הרחבת יכולת הנשימה תאפשר הרחבת היכולת להרגיש…
טיפול במגע – המגע יהיה על פי עקרונות האתיקה של שיטת הפסיכותרפיה הגופנית.
ניגשים לגוף עם כוונה, מטרה, משמעות והרבה כבוד. לא בכל טיפול משתמשים במגע ואם הוא יתרחש הוא יהיה בשלבים מתקדמים של מערכת היחסים הטיפולית ורק אחרי שייווצר קשר של אמון.
המגע בטיפול יהיה תמיד ברשות ובתאום עם המטופל. אני בודקת עם המטופל איזה סוג מגע מתאים. המגע המדויק מעודד את הרגעת הגוף ומערכת העצבים ומאפשר לפתח אמון מחודש במערכות יחסים, תחושה של החזרת השליטה על הגוף ועל החיים בכלל, יצירה של חוויה מתקנת בתוך המרחב המוגן של חדר הטיפולים.
הטיפול מתבצע בחדר טיפולים נעים, כשהמטופל לבוש בבגדים נוחים ורפויים. משך הטיפול הינו כשעה, פעם בשבוע. המפגש הראשון הינו מפגש של הכרות הדדית, אבחון הבעיה והצעה לתהליך הטיפולי. זהו טיפול גוף ונפש הוליסטי המאחד עבודה מילולית, גופנית, תנועתית ואנרגטית עם שילוב של מגוון אמצעים כגון תנועה, נשימה, קול, יצירה ודמיון מודרך, כל זאת בהתאם לצרכים ולנטייה הטבעית של המטופל. אחד העקרונות החשובים הוא כיבוד ההגנות מתוך הבנת חשיבותן, לכן לא שוברים הגנות אלא ממיסים אותן בטיפול הדרגתי ורך, תוך מתן תשומת לב לקצב המתאים למטופל ולפי יכולת ההתקדמות שלו. את העבודה המשמעותית עושה המטופל, המטפל משמש כמתווך נוכח, המאפשר לעבודה הזו להתרחש.
נתחיל את המגע באופן שירגיש בטוח מקצוות הגוף: כפות ידיים, כפות הרגליים ובהמשך אם יתאים ויתאפשר, גם לאזורים אחרים בהתאמה ובהסכמה ועל פי התהליך הטיפולי.
כפי שכבר כתבתי המגע מאוד מומלץ אולם ישנם מקרים בהם אגיע למסקנה שהוא אינו מתאים ובשלב זה של הטיפול איננו הכרחי. פסיכותרפיה גופנית אינה מחייבת מגע.
בטיפול אני משלבת את הפסיכותרפיה הגופנית עם ידע של שיטות גוף ונפש מגוונות וניסיון רב שרחשתי במשך השנים וכל אלו יאפשרו לי לטפל במקרים רבים גם ללא מגע, בכל מקרה הגוף יהיה תמיד נוכח בטיפול – כי גם אם שכחנו, הגוף תמיד זוכר….
כתבה מטופלת א. : "הגוף שלי זוכר הכול – בו מוצפנים חוויות וטראומות חיי, וגם אם יש בי הרגשה שגופי בגד בי בעבר כשלא קם ונלחם או ברח, הוא אותת לי כל הזמן. לא ראיתי זאת כי התנתקתי. עכשיו עם ההתחברות אליו אני נותנת לו הזדמנות נוספת, כי אני יודעת שיש ביכולתו לרפא".
כתבה : אורלי שטיינבך
ניתן לשחרר את הגוף מהחרדה טיפול בטראומה
ריפוי טראומה הוא דבר חשוב מאוד וניתן לשחרר
את הגוף מהחרדה ואף טיפול בטראומה
האיום הביטחוני, תאונת דרכים או אפילו פחד מרחצה בבריכה, יכולים להותיר חותם בגוף שלנו.
"החוויה הסומטית" היא שיטה טיפולית שמסייעת לנו לשחרר את האנרגיה הטראומטית מהגוף.
וגם אתם יכולים לנסות את זה בבית.
שובם של הטילים היוצאים מרצועת עזה מחזירה רבים
מאיתנו אל החוויה הטראומטית של חיים לא בטוחים בצל האיום הביטחוני.
ההשפעה של מצבים טראומטיים כאלה על האנשים המתמודדים איתם היא עצומה.
השיטה של ד"ר פיטר לוין האמריקאי, הנקראת "החוויה הסומטית",
מבטיחה לטפל בקלות וביעילות בטראומות מסוג זה ואחרות.
את הטראומה ניתן למנוע על ידי הגשת עזרה ראשונה רגשית עם הכלים של שיטת החוויה הסומטית.
אפשרי להשתחרר מטראומות אפילו שנים רבות לאחר שקרו ועדיף כמה שיותר קרוב לארוע או מיד אחריו.
נלמד מחיות הבר כיצד לבצע טיפול בטראומה
השיטה שפיתח ד"ר פיטר לוין, כותב הספר 'להעיר את הנמר',
מבוססת על צפייה בחיות בר, הנמצאות כידוע תחת איום מתמיד.
כאשר חיה מרגישה בסכנה, האינסטינקט הראשוני שלה הוא לברוח,
|אם היא לא מצליחה לברוח, היא מנסה להילחם.
במידה ופעולות ההגנה של החיה לא היו יעילות מספיק,
נכנס אוטומטית לפעולה המנגנון השלישי – קפיאה.
במצב זה הגוף לא מרגיש כאב, החיה קופאת ונראית כמתה ואז יש סיכוי שהטורף יניח לה.
כשהסכנה חלפה, החיה קמה אט אט על רגליה ומתחילה לרעוד.
הרעד משחרר את האנרגיה ואת ההורמונים שגרמו לקיפאון בגוף.
התהליך אורך כמה דקות ולאחריו החיה חוזרת לרוץ.
במחקר של ד"ר לוין הוא גילה כי בני האדם לא מאפשרים
לעצמם לרוב את תהליך שחרור האנרגיה הזה, ולכן זיכרון האירוע הקשה נשאר בגופם.
מטרת השיטה היא לשחרר את האנרגיה הטראומטית האצורה בגוף.
למה אנחנו לא עוזרים לעצמנו כמו אותן חיות בר?
בגלל החלק הרציונאלי במוח, שיש לנו בני האדם ואין לחיות.
לדוגמא, במצב של תאונת דרכים מפחידה, במקום לרעוד אחרי התאונה, אנו ממהרים לקום,
לראות מה קרה ומה מצב האוטו, להחליף פרטים וכו'.
למעשה התמודדנו עם המציאות, אבל הטראומה עלולה להשאר בגוף.
הבשורות הטובות הן שאצל רוב בני האדם הטראומה כן משתחררת לאט לאט במשך הזמן.
כלומר, הגוף יכאב למחרת האירוע, ולאחר זמן זה ישתחרר.
במקרים שזה נתקע,הזרימה האנרגטית בגוף נעצרת,
וזה יכול לגרום לסימפטומים שאנו לא תמיד מקשרים לאירוע.
לדוגמא, אם בזמן התאונה רציתם ללחוץ על הברקס אבל קפאתם מפחד,
למחרת בוקר הרגל עשויה לכאוב:
תופעה אחרת היא התגברות של פחדים ממצבים המזכירים
את האירוע הטראומטי – כמו פחד
מללכת ברחוב בלילה שמתגבר אצל אישה שעברה בלילה תקיפה ברחוב,
או עוררות של מתח בגוף לשמע סירנה של אמבולנס שחלף שמזכירה לי אזעקה.
טראומה לא חייבת להיות טיל מתפוצץ, תאונת דרכים או תקיפה.
אלו יכולים להיות דברים קטנים המעוררים תגובה טראומטית.
כמו אישה מבוגרת שמפחדת להיכנס לבריכה, והיא לא יודעת למה זה קורה לה.
רוב הסיכויים שיש לה זכרון שהיא לא זוכרת אותו במודע,
אבל הגוף זוכר, והיא פשוט נמנעת מלהכנס לבריכה ולים.
ההבדל העיקרי בין הטיפול בחוויה הסומטית לבין טיפול פסיכולוגי, הוא באמצעי.
בעוד שהפסיכולוגיה עושה שימוש במילים ובצד המודע שלנו,
כדי לחקור ולהגיע אל התת מודע ולשחרר ממנו זכרונות אצורים,
הרי שבחוויה הסומטית השיחה היא בעיקר עם הגוף,
הנושא בתוכו את החלקים שאנו מעדיפים לשכוח.
הטיפול בשיטה מתחיל לא מהמקום הטראומטי,
אלא להיפך – אני מבקשת מהמטופל לומר היכן בגוף יש לו תחושה טובה של ביטחון.
אחרי שהאדם מוצא את המקום, מתחילים להרחיב את התחושה.
אם הטראומה כל כך משמעותית שהוא אינו מוצא בעצמו
מקום של ביטחון, הולכים לזכרונות או לדמיון,
ומוצאים בהם זכרון של חוויה חיובית,
ממקום מסוים או אירוע מסוים, ומעצימים ומרחיבים במילים.
בזמן שהתחושה החיובית מועצמת וגדלה,
הכיווץ בגוף הופך לאיטו למקום של התרחבות,
הנשימה נפתחת ומתחיל להיווצר שחרור של החוויה
הטראומטית שמביא לפריקה של אנרגיית המתח מהגוף.
הפריקה מתבצעת בכמה אופנים כמו על ידי נשימה עמוקה שמגיעה בטבעיות,
בצמרמורת חמה, רעד נעים, גל חום, שיהוק או פיהוק שגם הוא משחרר את המתח.
כדי לדעת אם הרעד שאני חווה הינו תוצאה של חוויית שחרור ולא פחד,
אני שואלת את עצמי אם הוא מרגיש נעים ?
אם כן, אני יודעת שהאנרגיה של הטראומה משתחררת.
איך היא משתחררת ריפוי טראומה?
ברגע שהאדם שהיה מכווץ מפחד, חשב על תחושה טובה או זכרון טוב,
מערכת העצבית מזהה שיותר נעים, ושהיא יכולה להירגע.
המוח מקבל סימן שהסכנה חלפה.
הטיפול בחרדה ומתח מתחיל בשיחה קצרה על הסיבה
|שבגללה האדם מגיע לטיפול, אולם יחד עם זאת חשוב לא לשחזר את הטראומה.
בשיטת 'החוויה הסומטית' אנו לא מדברים על הטראומה
אלא נוגעים בה מסביב – קודם הולכים למקום החיובי, הטוב, ואז מסביב לריפוי טראומה.
מה היה לפני האירוע, מה עשית באותו יום, מה היה אחרי האירוע.
אני שואלת שאלות ומחזירה כל הזמן למה קורה בגוף, לתחושות החיוביות.
העבודה נעשית שכבות שכבות באופן איטי על פי הקצב שהמטופל יכול להכיל.
הטיפול משלב את ה'חוויה הסומטית' עם הפסיכותרפיה הגופנית.
השילוב בין שיטת הינו כלי עוצמתי המאפשר שחרור
יעיל ומהיר של טראומות תוך מספר טיפולים קטן יחסית,
וככל שהטיפול נעשה קרוב להתרחשות האירוע, השחרור יהיה מהיר יותר!
מספר תרגילים מקרקעים מרגיעים המחזירים את תחושת השליטה.
נסו בבית:
קרקוע בישיבה – שב על כסא, והרגש את כפות רגליך על הקרקע, שים לב איך הכיסא תומך בך.
פקח עיניך והבט סביבך בחדר.
שים לב לארבעה עצמים בחדר הצבועים באותו צבע.
לאחר מכן, שים לב לחמישה מרקמים שונים של חפצים.
הייה בתשומת לב איך הנשימה שלך הופכת לעמוקה ושלווה יותר.
התרגיל נמשך כ-3 דקות ומטרתו להפעיל את המוח החושב, המחזיר אותנו לכאן ועכשיו
קרקוע בעמידה – דמיין שיש שורשים מכפות רגליך לתוך האדמה.
הרם את ידיך כלפי השמיים והרגש כמו עץ חזק ויציב.
העבר את משקל גופך מהעקבים אל הבהונות וחזרה.
לחץ את הצד הפנימי של כפות הרגליים כלפי הרצפה, אחר כך לחץ על הצד החיצוני של כף הרגל.
עקוב אחרי נשימתך. שים לב לשיווי המשקל באמצעות זרועותיך.
הרגש את תחושת היציבות המתפשטת בגופך ואת הנשימה ההופכת לעמוקה יותר
כיצד להתמודד בעזרת ריפוי טראומה?
תרגיל משאבים – זהו חיבור לכוחות הריפוי:
בחרי שני דברים שעושים לך טוב במחשבה ועגני אותם בגוף.
שימי לב איזה תחושה הם עושים לך בגוף.
התמקדי היכן בגופך את מרגישה את הביטחון והשלווה שהזיכרון הזה מעורר בך.
האם את מצליחה לחוות תחושות של פתיחה, התרחבות?
היכן?
האם השרירים רפויים?
האם את מרגישה נעימות?
חמימות?
הניחי את ידך במקום הנעים וחושי בחיבוק שאת יכולה להעניק לעצמך.
כתבה: אורלי שטיינבך,פסיכותרפיסטית גופנית מומחית בשיטת החוויה הסומטית לריפוי חרדה וטראומה.