לאורלי היקרה,
אי אפשר לעצור את הזמן, אבל אפשר לעצב אותו איך שנרצה-
ארבע שנים חלפו, בהן חלקנו יחד שעה בשבוע אצלך בקליניקה, שהיוותה עבורי מקום בטוח.
שם היית בשבילי אוזן קשבת לכל רחשי ליבי ונפשי, היית שם לשמוע את סודותיי הכי מוצפנים,
היית שם לאפשר לי להרגיש בנוח להיחשף- בלי ביקורת, בלי שיפוטיות, עם המון אמפטיה והכלה.
בסבלנות רבה כיבדת את הקצב שלי, ובמקצועיות ורגישות מופלאה עיצבת כל מפגש בדיוק רב לצרכים שעלו בי באותה העת.
כמו חבלים קלועים בסל, עזרת לי לעשות חיבורים-
חיבור שלי אל הילדה שבי, חיבור שלי אל הגוף שלי, חיבור שלי אל ההוויה של "כאן ועכשיו".
כל החלקים שבי התחברו לשלם אחד- חיבור ל"עצמי", וכשזה קרה, התחברתי לחיים.
כמו צמח התחלתי לצמוח-
למדתי לומר את שעל ליבי
למדתי להיפתח
למדתי לתת אמון
למדתי לראות את הדברים לא "בשחור או לבן"
למדתי להתמודד עם מצבים שונים, תודות לכלים שרכשתי ממך
למדתי להעריך את עצמי
הצמיחה שלי מתבטאת באופן חזק בעובדה שלקחתי אחריות על חיי!
הגעתי לעצמאות שכל כך חשקתי בה, יש לי מקום משלי וזוגיות טובה ובריאה.
לא הייתי מצליחה לצמוח אילולא היית מלווה אותי במסע שלי,
כמו שצמח זקוק לתנאים על מנת לגדול ולצמוח, את סיפקת לי את התנאים לצמיחה
ולהתפתחות שלי- שבוע אחר שבוע השקת אותי, טיפחת אותי, חיזקת אותי, האמנת בי
ונתת לי אוויר-
לימדת אותי לנשום באמת, לא נשימה שטחית של הישרדות אלא נשימה עמוקה וענוגה-
אני נושמת את הריח הנפלא של החיים- שואפת עמוק פנימה את כל מה שעושה לי טוב ונעים.
זה הזמן שלי לקחת תרמיל עם כל הכלים שרכשתי אצלך, המשפטים שלך, זיכרונות מהקליניקה,
ולהמשיך את הדרך שלי בעצמאות מלאה.
תודה לך מעומק הלב על המסירות, ההשקעה והאמונה בי.
תמיד תישארי חלק משמעותי בחיי ותלווי אותי ברוחך לעד!
מעריכה ואוהבת.