"בעשר השנים בהן אני מטפלת בקליניקה שלי, מלמדת, מעבירה סדנאות ומתנדבת במרכז לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית,
הבנתי, שכמעט כל אשה היא נפגעת מינית", אומרת אורלי שטיינבך, פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת,
מנהלת קליניקת TOUCH INNER בתל-אביב.
"רוב הפגיעות מתרחשות מילדות עד גיל 25. קורבנות התקיפה המינית לומדות להתעלם מהכאב,
להתנתק מרגשות הפחד והזעם ולשכוח את אשר חוו.
מנגנוני הניתוק מסייעים, אמנם, להתמודד ולהמשיך לתפקד, אך גורמים להתפתחות סימפטומים קשים בבגרות.
ילדות שסבלו מהתעללות מרגישות לעתים קרובות רגשי אשמה ואחריות למה שקרה,
ובבגרותן עלולות ללקות בסימפטומים גופניים קשים, כאבים בלתי מוסברים,
רתיעה מקשרים אינטימיים, דחייה מהגוף של עצמן, בעיה עם דימוי הגוף וכו'.
הזיכרון נמצא בגוף לכן יש לרפא את הגוף
"מכיוון שהזיכרון הטראומתי נמצא בגוף, לגוף יש גם את הפתרון להחלמה. עם זאת, יש פה קונפליקט,
כי הגוף אצל נפגעת כזו הוא נושא כאוב שאין רצון לדבר עליו ולעסוק בו ופעמים רבות יש התעלמות מוחלטת ממנו.
אבל, גם אם אנחנו שכחנו לכאורה, הגוף שלנו תמיד זוכר, ולכן, חשוב שנאפשר לו את המקום להביע את עצמו,
לשחרר את הזיכרון הגופני ולהסכים לשחרר את הסימפטומים הגופניים המטרידים", אומרת שטיינבך,
המטפלת במצבן המורכב של נפגעות תקיפה מינית בעזרת פסיכותרפיה גופנית,
אותה פיתח הפסיכיאטר האוסטרי הידוע, ד"ר וילהלם רייך.
"השיטה משלבת בין שיחה, דימויים, תנועה, נשימה ומגע", היא מסבירה.
"השיח הינו עם התחושות הפנימיות של הגוף, עם החוויה האנושית של המטופלת,
עם הדימויים, המחשבות, התנועות ודפוסי ההתנהגות שלה.
הטיפול הוא הוליסטי, שכולל את הגוף והנפש כיחידה אחת שלמה.
גם אם לנפגעת אין זיכרון ברור של האירוע, זה לא מפריע לטיפול, כי בטיפול מעין זה אין צורך להיכנס לפרטי המקרה והדבר מונע
שיחזור מחדש של הטראומה. משך הטיפול תלוי מתי אירעה הפגיעה המינית.
אם אירעה בתקופה האחרונה, הטיפול יהיה בן מספר פגישות. אם התרחשה בילדות, הטיפול יהיה ממושך יותר".
אורלי שטיינבך, פסיכותרפיסטית גופנית