fbpx

הגוף יודע לרפא את עצמו

"כל מה שמגביר, מצמצם, מגביל או מגדיל את פעולתו של הגוף, מגביר, מצמצם, מגביל או מגדיל את פעולתה של הנפש. וכל מה שמגביר, מצמצם, מגביל או מגדיל את כוח פעולתה של הנפש, מגביר, מצמצם, מגביל או מגדיל את כוח פעולתו של הגוף". שפינוזה 1632-1677.

הגוף שלך חכם. הגוף שלך זוכר את כל האירועים שהתרחשו מהיום בו נולדת. למעשה, גם כששכחת – הגוף שלך זוכר הכל. כפי שטמונה בגוף שלך היכולת לזכור, טמונה בו באופן טבעי גם היכולת לרפא את עצמו.

אני מאמינה כי הגוף שלנו מושפע באופן ישיר מהנפש, ושתופעות גופניות רבות (מהן אנו סובלים) נובעות מהמצב הנפשי שלנו. גם אם גבולות הגוף-נפש נפרצו ונפגעו במהלך החיים – יש בכל אחד מאתנו את הכוחות והיכולת לרפא את עצמנו.

המפתח לריפוי הסימפטומים הטראומטיים של בני האדם נמצא ברובד הגופני. כשהם עומדים בפני מה שנתפס כדבר שאין מנוס ממנו או שמהווה איום כבד, הן החיות והן בני האדם משתמשים בתגובת 'קיפאון' הנקראת גם 'אי-תזוזה'. פירוש הדבר שהמנגנון הפיזיולוגי השולט בתגובה זו שוכן בחלקים הפרימיטיביים של המוח ושל מערכת העצבים, ואינו נמצא בשליטתנו המודעת. סימפטומים טראומטיים אינם נגרמים על-ידי אירוע 'מעורר' , קשה ככל שיהיה. הם נובעים מהמשקע הקפוא של אנרגיה שלא התפוגגה ונפרקה. משקע זה נשאר לכוד במערכת העצבים שם הוא עלול להזין לגופנו ולרוחנו. כשאיננו יכולים להשלים את תהליך הכניסה, השהייה והיציאה ממצב 'אי תזוזה' או 'הקפאון' אז מתפתחים סימפטומים ארוכי טווח, מעוררי חרדה, מתישים ולעיתים לא לגמרי מובנים ומשונים. סימפטומים אלה לא ייעלמו כל עוד התגובות לא יושלמו ויגיעו לפורקן. עם זאת, נוכל להפשירם אם נעודד את היכולת המולדת שבנו לחזור למצב של איזון דינמי. למרבה המזל, אותן אנרגיות עצומות שיוצרות את הסימפטומים של הטראומה, כשמגייסים ומנתבים אותם, יכולות לשנות את המצב הרגשי ולדחוף אותנו לשיאים חדשים של ריפוי, שליטה עצמית, מודעות וחוכמה.

"טראומה שנפתרה היא מתנה נהדרת המחזירה אותנו לעולם הטבעי של שפל וגאות, הרמוניה, אהבה וחמלה". (פיטר לוין, להעיר את הנמר1997). ריפוי הטראומה הוא תהליך טבעי שניתן להגיע אליו באמצעות מודעות פנימית ועמוקה של הגוף. הריפוי יתרחש כשאלמנטים מהחוויה שהיו קפואים (כסימפטומים) ישתחררו מהמשימה ששירתה את הטראומה ויאפשרו הפשרה הדרגתית, גמישות ופונקציונליות. זהו תהליך הכרוך במציאת דרך בטוחה ונעימה לצאת ממצב 'אי-התזוזה' מבלי להיות מותשים.

מכיוון שקיימת פגיעה בתוך החיים והחיים מתחדשים ללא הרף, בתוך כל פגיעה, נמצא הזרע לריפוי ולחידוש. הגוף מתוכנן ומתוכנת לחדש את עצמו באמצעות חוכמה אבולוציונית – תיקונים עצמיים מתמידים. עקרונות אלה חלים גם על ריפוי הנפש, הרוח והנשמה.

אם יודעים להקשיב לגוף הוא יודע לספר מה מסתתר מאחורי הכאב שלו, מהו המרכיב הרגשי הטמון בו, מה באמת מציק לו מעבר למחלה שהיא רק סימפטום. יש לו לגוף שפה זורמת, לא מודחקת ולא חסומה, להבדיל מהשפה המילולית שעוברת צנזור פנימי. שפת הגוף יודעת להביא אותנו לנקודות ולמקומות חשובים שמבקשים את תשומת לבנו ולא זוכים לה בדרך כלל.

פילוסופית הריפוי שעומדת מאחורי הטיפול – מבוססת על שלוש הנחות :

-הגוף והנפש הם יחידה אחת.

-הנפש נמצאת גם בגוף.

-חוויות מן העבר מוטבעות ואצורות גם ברקמות הגוף ולא רק בזיכרון (הגוף זוכר).

הנחת העבודה בפסיכותרפיה גופנית היא שלחסימות רגשיות יש ביטוי גופני ולהיפך: לבעיות פיזיולוגיות רבות יש מקור רגשי. כל איבר מייצג תחום רגשי בנפשו של האדם. איכות התפקוד של האיבר תלויה בגישה של האדם לתחום המיוצג על ידי אותו איבר. ככל שהאדם לא חי בהרמוניה עם תחום מסוים בחייו, כך נפגע תפקודו של האיבר הרלוונטי. ההתמקדות בגוף חושפת את מקור החסימה הגופנית והרגשית בצורה נקייה ברורה וחדה. המידע המתקבל מהגוף מלא ושלם ומאפשר לטיפול להיות מדויק יותר.

לנפש יש יכולת טבעית להירפא בדיוק כמו שיש לגוף- זהו צורך פנימי ועיקש של הגוף ושל הנפש הרוצים לפתוח ולשחרר את המקומות הכואבים ולהתרפא. כפי שהגוף מרפא את עצמו באופן טבעי (כמו פצע שמגליד) כך גם לנפש יש כוחות ריפוי טבעיים (פיטר לוין). מאחר והנפש רוצה להתרפא היא מאותתת לנו את קיומה של החסימה הרגשית דרך הגוף. דבר הבא לידי ביטוי בתחושות שונות, כאבים, מחלות, פגיעה במערכת החיסון ואיבוד אנרגיה.

החוויות אצורות כאנרגיה- כל החוויות הרגשיות והמנטליות, (הנעימות והמכאיבות) אצורות בגוף כאנרגיה. כדי להירפא, לא מספיק רק לשנות דפוסי חשיבה או לרכוש כלים להתמודדות אלא צריך פיזית לשחרר מהגוף את האנרגיה האצורה של החוויות הקשות שחווינו.

כמעט כל אדם מכיר את התחושה של זיכרון חזק מהעבר שמציף ברגשות סוערים ומיד אחריהם מגיעה תגובה פיזית: דמעות, כאב בטן, לחץ בחזה או סימפטומים דומים. עצבות או כעס עלולים לגרום לכאב גרון לא מוסבר, געגוע- לדקירות באזור הלב וכו'. זה בדיוק הקשר בין הנפש ובין התגובתיות של הגוף. בתאי הגוף שלנו מקודדים זיכרונות אשר צפים על פני השטח עם הופעת 'טריגר' שנופל בדיוק במקום הרגיש…

אחת המטופלות – בחורה שחוותה אירוע של פגיעה מינית בילדותה. במהלך השנים, היא הדחיקה ושכחה את האירוע. לאחר נישואיה, שאפה להגשים את האימהות שלה, אך ללא הצלחה. היא טופלה על ידי פסיכולוגים במשך שמונה שנים ללא מזור. היא הגיעה אליי מיואשת וסיפרה שלא יכלה יותר לעבור טיפולי פוריות כי הגוף שלה 'דיבר' במקומה, התכווץ ודחה את העזרה. במהלך הטיפול איתה, עבדנו הרבה מאוד על הרובד הגופני על מנת לשחרר את הפחד האצור בתוכה ולשמחת כל המעורבים חל שיפור במצבה.

בטיפול מסוג כזה, משתמשים בידע המבוסס על מחקרים שנעשו על בסיס צפייה בחיות בר בטבע הנמצאות תחת איום מתמיד ונתאים אותו לאדם שילמד לזהות תחושות גופניות פנימיות ובכך יאפשר שחרור הדרגתי של האנרגיה האצורה ושינוי דפוסי תגובה מקובעים. כל זאת נעשה בעדינות וזהירות מעוררות יתר ובמגע עם משאבי ריפוי טבעיים, חיזוק האמונה ביכולתנו המולדת להתמודד ולהחלים. דגש רב ניתן על איזון בין העצמת המשאבים של האדם לבין עיבוד הזיכרונות הטראומטיים ששואבים ומחלישים אותנו.

השיטה מאפשרת שיקום היכולת לוויסות עצמי, ומאפשרת בכך גם מניעה של שיחזור הטראומה והתמודדות טובה יותר עם כל טראומה שתתרחש בעתיד.

כשאנו פותרים את הטראומות שלנו, לא זו בלבד שאנו חשים חיוניות בחיינו, אלא גם מגבירים את יכולתנו להתגבר על מצבים מעיקים גם בעתיד. טראומה המתרחשת לאחר ריפוי מאפשרת לנו להרגיש תחושה עמוקה יותר של שליטה בחיינו והעצמת כוחנו ואפשרות לחוויה מלאה של חיינו.

 

כתבה : אורלי שטיינבך, פסיכותרפיסיטית גופנית מוסמכת בשיטת החוויה הסומטית*, מתנדבת במרכז סיוע בתל אביב.

*S.E. Somatic Experiencing

www.innertouch.co.il

 

מקורות: 'להעיר את הנמר', פיטר לוין 1997

תפריט נגישות

התקשרו עכשיו