הקשר בין גוף לנפש
הגוף והנפש מהווים יחידה אחת שלמה. כל מה שאנו מרגישים וחושבים משפיע על אברי הגוף ותפקודיהם כמו, מתח השרירים, קצב הלב והנשימה.
החוויות שאנו עוברים במהלך חיינו משאירות חותם לא רק במוח ובתחושות שלנו אלא מצטברות ונטמעות ברקמות הגוף.
רוב האנשים לא זוכרים במודע תהליכים שקרו לפני גיל שנתיים, לפני שהיתה להם היכולת לדבר. הם זוכרים זאת בדרך אחרת.
בפסיכותרפיה גופנית יש אפשרות להגיע למקום הראשוני שבו החלה הטראומה הבסיסית, דרך עבודה עם תחושות הגוף.
עד שלא נוגעים במקום הזה, קשה להתמודד ולעשות תהליך טיפולי ועיבוד לכל רגש שעולה. לכן חשוב מאוד לבצע תהליך טיפולי שמקשר בין גוף לנפש.
לומדים איך להקשיב גוף והנפש.
גם אם למדנו לעצור ולהתעלם מהזרימה הרגשית או לחסום את הזכרון, הגוף תמיד זוכר! הזכרון הזה יכול להתעורר על ידי חבור לגוף.
הגוף היה כלי הביטוי הראשוני שלנו כתינוקות. במהלך התפתחותנו חל תהליך של שכחה והתרחקות מהגוף, וחלה הפרדה בין רגש, שכל וגוף.
כך שפה ראשונית שלמה של תחושות גופניות, מערכת שלמה הרמונית הלכה לה לאבוד.
הפיצול וההפרדה קרו בשל הצורך להתמודד עם הקשיים, להדחיק את הכאב ולהמשיך הלאה.
על ידי הניתוק מהגוף ניתן להדחיק את הרגש, לעצור את הנשימה, ולא לחוש בכאב הרגשי המתבטא בגוף.
אם נעלה מזכרונינו חוויה נעימה, תציף אותנו תחושה של נעימות, מתיקות וחמימות, בניגוד לזכרון של חוויה קשה
המאיימת על חיינו בה יעלו תחושות הפוכות כמו הזעה, רעד, קיפאון, פעימות לב מואצות ועוד.
זוהי דוגמא לרגשות המזמינים תחושות עם תופעות פיזיות הממחישות לנו את הקשר הברור בין הגוף לנפש.
גופנו משמש כמעין מראה על מה שמתחולל בנפשנו.
הוא מספר על לחצים, טראומות והדחקות שאנו נושאים עמנו במהלך השנים.
לדוגמא איבר מגופנו שנפגע וטווח תנועתו הוגבל, יהפוך לחלק בלתי נפרד מתבנית הגוף שלנו.
או תנוחות הגוף והנפש המביעות מצבים נפשיים שונים, אותם אמצנו בתהליך הגדילה שלנו, מתבטאות בדרך החשיבה והתנועה שלנו.
אלו תבניות המקובעות בגופנו ומנציחות את התהליכים הנפשיים שלנו.
ההשלכה של ארועים טראומטיים עשויה אף להתבטא בתופעות פיזיולוגיות כמו כאבי גוף, כאבי ראש, בעיות פרקים,
בעיות נשימה, הגבלה בתנועתיות הגוף, הפרעות בשינה, ועוד.
